כשהייתי צעיר הייתי משחק עם ציוד הצילום של אבי - חוקר אותו ומפרק אותו. זה היה מרתק בעיניי, מאז רגעי הקסם האלה, הצילום הוא נושא חיי.
מבחינתי, כשאני בחוץ לבדי בטבע, רק אני, המצלמה ומנגינות הטבע, משב הרוח, אדמה ומים סביבי, לצלם זה כל מה שרציתי לעשות בחיים.
אני אסיר תודה על כך ועל העובדה שאני יכול ליצור אמנות במקומות המדהימים האלה שאני מוצא בטבע.
בספטמבר 2016, במסע צילומי נוף באריזונה, ארה"ב, לאחר שצילמתי מגדלור יפה ליד נהר הקולורדו, איבדתי את ידי הימנית בהתהפכות כלי רכב שבו הייתי כנוסע.
בכל הכאוס ברגע הזה, הדבר היחיד שעבר לי בראש היה: "לעזאזל, אני לא יכול עכשיו לצלם", אמרתי את זה בקול רם, והקצין משטרה שהיה שם הרגיע אותי ואמר "אל תדאג, הכל יהיה בסדר". ובכן, הוא צדק, הכל בסדר, לא כמו קודם, אבל יותר טוב מכלום.
מאז התאונה שלי, אחרי טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, חזרתי למסלול, טיילתי ברחבי העולם כדי להמשיך ליצור את היצירות שלי.
שום דבר לא יעצור אותי מלעשות את הדברים שאני הכי אוהב. יש עדיין המון מקומות שאני רוצה לחקור וליצור בהן את האמנות שלי. לחזור שוב לצילום ולהשיג את יעדי זו תחושה מדהימה.
עוד על האמן
